ססאממו, המקום הזהלמה, מתוק?הופה, מאיפה באת, דווקא כשאני ממלמל לעצמי..נו, באתי, למה ככה?כי שום דבר. יבש פה. כל הבנות אפורות. בהירות. אפור-פיח כזהאתה מתכוון אפור-טיח?אני מתכוון אפור-עכבר. אין פה כוסיות. כלומר, חוץ ממך..(מסמיקה) – שמע, חשבתי לקרוא לשולמית, נחמה וזדונית ולבוא אליך תיכף ל״קפה״. מה אתה אומר?ווהאהא. פגז! איזה מקום נהיה פה, אש! ואז התעוררתי. … המשך קריאת הפוסט הטווס

בסופו של יום, ישנו פרמטר אחד המאפשר לקהילות שונות לחיות זו לצד זו – כבוד. הכוונה לכבוד הבסיסי, לאורח החיים של האחר.השנאה, ההסתה והאלימות גואות כאן בשנים האחרונות – בין הקהילות השונות.------- בואו נדבר על המתח ההולך וגובר בין חילוניים לדתיים.זה לא היה ככה פעם. חיה ותן לחיות, הוא הבסיס לכל.כאשר אורח חייך ונוהגיך דורשים … המשך קריאת הפוסט לחיות ביחד. Co-existence

״5 בעשר״, עונה לי העובדת בשופר סל, על שאלה שלא שאלתי. 3 דקות מול מדף הלחמים, נראות לה כמו שאלות מעופפות באוויר.. פרפרים שיש ללקט. ״ואלה 8 בעשר, כי זה לחמניות אצבע״, היא עונה על שאלה נוספת שאפחד לא שאל. הבנאדם פה בנירוונה של בוקר, מול מדף הלחמים. וזו נדחפת. ״תודה, אבל לא שאלתי״ אני … המשך קריאת הפוסט הזר בתוכי. הזר בתוכו.

״אמאאא!״, אני קורא, קצת צועק, ״את יודעת איפה העניבה שלי?״. בינתיים אני מתחיל לקפל שרוולים. עוד 3 ימים יש לי יומולדת 12 וכבר קיץ, אז נהיה ממש חם במדים האלה, של הצופים. אני חייב לקפל שרוולים. השנה, אני כבר עושה את זה לבד. אני זוכר, שהייתי ב-ד׳, אמא הייתה מקפלת לי את השרוולים. שנה שעברה, … המשך קריאת הפוסט צופה בסרט